עידן ההיפר-מקושרים והצפרדעים המקומיים
חברת התקשורת הקנדית “נורטל” פרסמה באחרונה תוצאות של מחקר שנערך בהזמנתה אודות הרגלי השימוש באינטרנט של עובדי מידע בימינו (Via Steve Rubel). הכותרת שהיא חילצה מן המחקר הזה היא שאנחנו עדים ליצירתה של קבוצה אנושית ייחודית: “ההיפר-מקושרים” (Hyperconnected). מתוך כ-2,400 נבדקים מ-17 מדינות שהשתתפו במחקר הזה, 16% זוהו כמי “שאימצו את העולם החדש והמופלא באופן מלא, המחזיקים ביותר מכשירים לאדם מאשר אנשי הקבוצות האחרות במחקר, ועושים שימוש אינטנסיבי יותר ביישומי תקשורת חדשים. הם משתמשים בחופשיות במכשירי הטכנולוגיים וביישומיהם למטרות אישיות ולמטרת עבודה כאחד”.
 |
 |
הם רואים את ההיפר-קישוריות שלהם כנורמלית, ורק שליש מאפיינים את עצמם כ”מאמצים מוקדמים” תצלום: Wireless/Mindless Internet Point by NaOH  |
כותרת המשנה של המחקר הזה הייתה, שקבוצה נוספת של נבדקים, הגדולה ביותר (36%), זוהו כ”מקושרים בהדרגה” (Increasingly Connected), ולפי הגדרת המחקר: “משתמשים במספר מכשירים ויישומים, אבל פחות מההיפר-מקושרים. הם משתמשים בבלוגים וב-Wiki, אבל יחסית להיפר מקושרים רק למחציתם יש נטייה להיות מעורבים ברשתות חברתיות, ורק שליש מהם עושים שימוש ב-VoIP”. בתוך זמן קצר, על פי המחקר, צפויים יחסי הכוחות הללו להשתנות באופן משמעותי, לטובת מגזר ההיפר-מקושרים (בתוך 5 שנים ההיפר-מקושרים צפויים להוות 25%). שינוי מאזן הכוחות הזה יקרה גם בגלל פרישתם לגימלאות של עובדים מקושרים פחות, אבל בעיקר בגלל שה”מקושרים בהדרגה” ימשיכו את תהליך ההתחברות שלהם לטכנולוגיה ויישומיה.
הניסיון של המחקר לתת איפיון דמוגרפי-סוציולוגי של מגזר ההיפר-מקשורים אינו מפתיע במיוחד: רובם גברים (כ-60%), רובם מתחת לגיל 35 (60%), למרביתם יש רשת אלחוטית בבית (63%, לעומת ממוצע של 40%) ורובם מתגוררים בערים. הם באים מכל התחומים אבל בעיקר מבנקאות והי-טק, ומכל התפקידים בחברה אבל בעיקר בתפקידי IT ו-RD. יש כמה תובנות מעניינות בפרופיל של ההיפר-מקושר הטיפוסי: הגם שיש היפר-מקושרים בכל אחת מהמדינות שנכללו במחקר, המדינות שבלטו מעל הממוצע היו ארה”ב (פחות מפתיע) וסין (!). הם רואים את ההיפר-קישוריות שלהם כנורמלית, ורק שליש מאפיינים את עצמם כ“מאמצים מוקדמים”. הם גם נוטים לעבוד בחברות שהן “מאמצות מוקדמות” בפני עצמן, ומעודדות את עובדיהן לעשות שימוש בכלים ופתרונות מתקדמים.
ישראל לא נכללה ב-17 המדינות שבהן בוצע המחקר הזה, וחבל. נתונים כאלה מכאן היו יכולים לשפוך אור על ביצת המאמצים המוקדמים המקומית, ועל ההבדלים בינה לבין ביצות (או מקווי מים גדולים יותר…) במדינות אחרות. בתוך הביצה שלנו כל הצפרדעים (נו, בטח שאני בתוכם) מקרקרים כל העת על כמה ש”זה הדבר הבא”, אבל ראוי שגופי מחקר מקומיים יתנו את הדעת לתעד כבר עתה את מימדי הביצה, כדי לנטר את השינויים בגודלה בעתיד.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת על-ידי השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישירות לקורא ה-RSS שלך. אם אין לך קורא RSS, ניתן גם להרשם לעדכונים יומיים בדוא"ל לחצו כאן להרשמה.
תודה. בדיוק במקום.