אדלמן מחברת יצירתיות למותגים
פירמת הפרסום ויחסי הציבור הבינלאומית Edelman יצאה בימים אלה במהלך מסקרן ויוצא דופן. החברה השיקה את אתר האינטרנט Edelman Studios, שבו מוזמנים כל הראשים היצירתיים בתבל להציע קונספטים יצירתיים ומנצחים (בעיקר לסרטוני וידאו) עבור מותגי העל שהחברה מייצגת. מנסחי הרעיונות הטובים ביותר שייאספו במסגרת האתר יוטסו לתת פרזנטציה בפני הלקוח הסופי, ויקבלו תשלום (2,500 דולר) על תרומתם אם ייעשה בה שימוש (וכמובן שיוותרו על כל זכות יוצרים וזכות מוסרית אחרת).
באתר החדש מפורסמים נכון לרגע זה ארבעה “בריפים” - משימות לקהל הרחב, עם תאריך התחלה ועם דד-ליין, ועם כיוון כללי למחשבה, וערך המותג שעל הקונספט המוצע להמחיש/לייצג/לחזק. בין המותגים שבהם עוסקים הבריפים הקיימים כרגע באתר נמצאים שני מותגי מזון בינלאומיים (ברגר קינג ו“פילדלפיה” של קראפט), מותג תיירות גדול אך פחות מוכר במקומותינו (Expedia) ומותג מזון אמריקני נוסף (מוצרי ההודו של Butterball). בבריף של ברגר קינג, למשל, אנחנו מתבקשים לחשוב “לייט נייט”:
“מה זה אומר להיות בין הבית ובין מקום אחר, בין רעב לשבע, בין השתוקקות לסיפוק? האם יש רעיון לסיפור על מישהו שצריך לספק תשוקה לאכול בשר מאוחר בלילה? זה יכול להיות כל אחד: נהג, עובד, תייר, משפחה, פרילנסר, איש צוות הצלה, זוג אוהבים… האם הם משתוקקים לבשר או לשיחה? האם מציאת סניף ברגר קינג היא בגדר מזל או גורל? האם הם משתהים, משחדים, אבודים, בורחים? מהו הרעיון הכיפי, המסתורי, המלהיב או המגניב ש”מאוחר בלילה” מביא לך?
תרגום מתוך הבריף
זה יכול להיות קליפ, סרט קצר, תוכנית טלוויזיה, וידאו בסלולר, מה שבא לכם. יש לכם רעיון? מלאו את הטופס באתר, וכתבו את הרעיון שלכם. יש לכם מסמך טריטמנט (עד שני עמודים) או קובץ וידאו של משהו שעשיתם בעבר? צרפו גם אותם.
אז מה מיוחד פה?
בהתחשב בעובדה שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים שמותגים מסחריים גדולים (בעיקר בתחום המזון והפנאי) פונים אל הציבור בבקשה לקבל תכנים. זו דרך להעניק למותג נופך של נגישות (או המונח הלועזי שאני אוהב יותר - Outreach), ולחזק את הקשר בין צרכנים למותג. כן, היו חיים גם לפני קמפיין “הילד-שלך-על-היוגורט” של דנונה.
אז למה לדעתי מדובר בהתפתחות ראויה לציון? בעיקר בגלל הזהות של הגוף מאחורי היוזמה הזו. מדובר כאן ב-Edelman, פירמת שיווק, פרסום ויחסי ציבור בינלאומית. לא מדובר כאן בהצעה שבאה מכיוון המותג או הלקוח הסופי, אלא מכיוונה של חברה המספקת לו שירותים מקצועיים בתחום השיווק והפרסום. ראשית, זה מעניק לכל הסיפור גושפנקה מקצועית ורצינית יותר מאשר אם ההצעה הייתה עולה, למשל, באתר הבית של ברגר קינג - יש לזה יותר סיכוי למשוך תשומת לב של יוצרים בעלי ניסיון. שנית, זה מוציא לאור הזרקורים - או אל תוך זירת השיחה, אם תרצו - חברה מהסוג שעד לפני כמה זמן הייתה נמנעת מלקחת חלק פעיל בשיחה.
חברות הפועלות בתחום השיווק והפרסום נכנסו יחסית מאוחר לאינטרנט, בהקשר של הנוכחות שלהן עצמן. כמו עורכי הדין של פעם, הן ראו באתר האינטרנט צינור פרסום שאינו רלוונטי לגביהן, כי העבודה שלהן בשטח עושה עבורן הרבה יותר מבחינה שיווקית. חברות רבות לא עושות זאת גם היום. והנה מגיעה Edelman עם מהלך ששם אותה במרכז. רק תועלת תצמח לה ממהלך כזה: הגם שבתוך הברנז’ה מעמדה חזק גם כיום (תמיד יש מקום לשיפור), החשיפה הזו לוקחת בחשבון לא רק את קהל הלקוחות הנוכחיים והפוטנציאליים. גם את קהל העובדים, השותפים העסקיים, המתחרים ועובדי המתחרים - והקהל הרחב כמובן.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת על-ידי השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישירות לקורא ה-RSS שלך. אם אין לך קורא RSS, ניתן גם להרשם לעדכונים יומיים בדוא"ל לחצו כאן להרשמה.
הי,
הבריף לברגר קינג, הוביל אותי לחשיבה בעניין של סיטואציה שנבנת מתוך תסריט עלילתי של איש זאב כמו בסרט WOLF עם ג’ק ניקולסון. העניין יתמקד סביב הפיצול אישיותו של איש הזאב אשר יש לו רצונות של אדם וצרכים של זאב. כאמור בבריף;
” להיות בין הבית ובין מקום אחר, בין רעב לשבע, בין השתוקקות לסיפוק? האם יש רעיון לסיפור על מישהו שצריך לספק תשוקה לאכול בשר מאוחר בלילה? זה יכול להיות כל אחד…”
זה בדיוק הסיפור- איש זאב. בהשאלה- הרצון לאכול ברגר קינג גדול מאיתנו ולא בשליטה.